פעם שאני רוצה להכין חומוס בבית יש לי תחושה ממש מחממת ועטופת געגועים, לא יכולה להסביר זאת, אולי כי זה מזכיר לי את ילדותי בעכו, כשאני נותנת את ידי הקטנה לאבא ואנו צועדים לעיר העתיקה לאכול מהחומוס המפורסם שם.
החומוס תמיד יהיה המאכל המאופיין למטבח הערבי וכמובן התחבר לגמרי למטבח הישראלי.
יש מקומות רבים וטעימים לחומוס ואף מתקיימות לא פעם תחרויות היכן החומוס הטעים ביותר.
החומרים
לחומוס
- 2 כוסות גרגירי חומוס קטנים
- כפית סודה לשתייה
- כ-1/2 כוס טחינה משובחת (אני אוהבת אתיופית)
- מלח, פלפל
- מיץ לימו(כ-1/2 כוס)
- 2-4 שיני שום כתושות
לבשר
- 500 גרם בשר טלה/ עגל
- תערובת תבלינים : (1/2 כפית מכל אחד) אגוז מוסקט, ציפורן, הל, בהרט, קינמון
- מלח ופלפל גרוס
- שמן זית לטיגון
להגשה
- 1 כוס גרגירי חומוס מבושלים חמים
- 1/2 כוס צנוברים קלויים
- פטרוזיליה קצוצה
- שמן זית
אופן ההכנה
החומוס
משרים את גרגירי החומוס למשך לילה עם מים (הרבה מים לפחות X4 מכמות גרגירי החומוס)
מסננים את החומוס ומעבירים לסיר עם כמות זהה של מים וכפית סודה לשתייה.
מכסים ומבשלים כשעה או יותר (בודקים), הגרגרים הקטנים מוכנים מהר יותר.
שומרים 1/2 כוס מימי הבישול ומסננים את היתר.
טוחנים את הגרגרים במעבד מזון ומוסיפים מעט מים מהבישול ותוך כדי עבודת הטחינה מזלפים את החומוס, מיץ לימון ומוסיפים השום והמלח.
טועמים ומתקנים טעמים, מצננים.
הבשר
יוצקים שמן זית למחבת רחבה, מוסיפים את הבשר, מתבלים וטגנים תוך ערבוב עד שהבשר הופך פירורי ומשנה את צבעו.
ההגשה
משטחים את החומוס בצלחת תוך יצירת דפנות מסביב, שמים את הבשר מעל, גרגירי חומוס, צנוברים ומעל מפזרים פטרוזיליה.
מזלפים שמן ומגישים.
בעת הכנת חומוס אני מעדיפה להשתמש בגרגירים קטנים המתבשלים מהר יותר ונותנים תוצאת טעימה יותר.
בגרגירים הגדולים יותר אני מעדיפה להשתמש כתוספת לתבשילי בשר.
ומדוע בישול עם סודה לשתייה? משום שהיא מרככת ומזרזת את בישול הגרעינים.
